רש"י על חולין י׳ א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין י׳ א:ד׳
4 תְּנַן הָתָם: שְׁלֹשָׁה מַשְׁקִין אֲסוּרִין מִשּׁוּם גִּלּוּי – מַיִם, וְיַיִן, וְחָלָב. כַּמָּה יִשְׁהוּ וְיִהְיוּ אֲסוּרִין? כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא הָרַחַשׁ מִמָּקוֹם קָרוֹב וְיִשְׁתֶּה. וְכַמָּה מָקוֹם קָרוֹב? אָמַר רַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה: כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא מִתַּחַת אוֹזֶן כְּלִי וְיִשְׁתֶּה.
פירוש רש"י על חולין י׳ א:ד׳
4 כמה ישהו - המים בגלוין היכא דהוא עצמו הניחן מגולים:
5 הרחש - הנחש. רחש תרגום של שרץ:
6 מתחת אוזן כלי - חוששין שמא היה שם שרץ ושתה: